צילום אבסטרקטי – השראה, טכניקה ודוגמאות

מהו צילום אבסטרקטי

צילום אבסטרקטי הוא בחירה מודעת לצלם את העולם בלי להסביר אותו.
במקום לשאול מה מצולם, אני שואל איך זה נראה וכיצד אפשר להפוך חלק קטן מהמציאות
לדימוי שמפעיל את הדמיון. ברגע שמסירים סימני זיהוי מובהקים, הצופה נמשך לקצב,
לכיוון של הקווים, לחלוקת האור, ולשכבות המרקם. כך מדרכה יכולה להפוך למפה,
חלון לבניין נראה כמו מחברת של קווים, וצל של חפץ נראה כמו ציור.

עבורי צילום אבסטרקטי הוא תרגיל מתמשך בראייה. אני מחפש את הנקודה שבה הצורה גוברת על הסיפור הישיר,
והפריים מחזיק מעצמו. המצלמה מפסיקה להיות רק עד ותיעוד והופכת למכחול שמצייר באור.

שורשים והיסטוריה של צילום אבסטרקטי

כבר בתחילת המאה העשרים צלמים הבינו שהמצלמה יכולה לייצר אמירה חזותית מנותקת ממסמן ברור.
אלפרד סטיגליץ ופול סטרנד בחנו צורות ותבניות אורבניות, ומאוחר יותר אהרון סיסקינד
חקר קירות מתקלפים, אספלט וסימנים מקריים ברחוב. תנועות אמנות כמו הקוביזם והאקספרסיוניזם המופשט
נתנו גב תרבותי לצילום אבסטרקטי, והצילום נכנס לדיאלוג עם ציור ופיסול.
מאז ועד היום התחום מתרחב והוא נוכח במוזיאונים, בגלריות, ובאינספור פרויקטים עכשוויים.

צלמים מובילים בצילום אבסטרקטי בעולם

• Aaron Siskind – מורה דרך אמיתי. קירות מתקלפים, כתמי צבע,
  וחומרים יומיומיים שהפכו לשפה של סימנים. הוא הראה איך צילום אבסטרקטי יכול לצמוח מרחוב רגיל.
• Minor White – חיבר בין צילום רוחני לקומפוזיציה נקייה.
  הדגיש קריאה פנימית של הדימוי ולא רק תיאור של אובייקט.
• Barbara Kasten – בנתה סטים גיאומטריים עם מראות, אור וצבע,
  ויצרה קומפוזיציות שנראות כמו ציור קונסטרוקטיביסטי מצולם.
• László Moholy-Nagy – חקר אור, צל ותנועה.
  עבודות הפוטוגרם שלו ממשיכות להשפיע על צילום אבסטרקטי עד היום.
• Manfred Mohr – חלוץ שימוש באלגוריתמים וקוד כדי לייצר דימויים מופשטים,
  השראה חשובה לחיבור בין צילום, דפוס מחשבה מתמטי ואמנות דיגיטלית.

הרשימה חלקית בלבד, אבל היא ממחישה עד כמה צילום אבסטרקטי חי על התפר
בין תיעוד לחידוש צורני. כדאי לעיין בספרים ובקטלוגים של הצלמים האלה,
ולראות כיצד כל אחד מהם בנה דקדוק אישי.